בתמונה אני חוגגת יום הולדת 6 (בכיתה א, לא ביקרתי בגן) השנה 1955 ומתוך שלושת הילדים שפניהם למצלמה השנים לימיני הם בני ניצולי השואה. הבן, שמו אלברט, גדול ממני בחודשיים. חודשיים לפני חגגנו לאלברט יום הולדת. אמו הביאה עוגה וחילקה לנו. תוך כדי שהיא מעבירה לנו פרוסות אנחנו רואים מספרים כחולים על זרועה. כדרכם של ילדים שאלנו את המורה, מה זה?
המורה ואמו של אלברט החליפו מבט נבוך והמורה התאוששה ראשונה וענתה לנו בזו הלשון:
"זה מראה כמה היא חזקה"
אמו של אלברט שתקה אבל המשיכה לחייך ולחלק פרוסות עוגה.
בבית סיפרתי לאמא ושאלתי מה הקשר בין המספרים וכח. היא הסבירה לאמא של אלברט הרבה מזל כי המספר מעיד על כך שהיא היתה כלואה באירופה במחנה של גרמנים ושהם היו מאד קפדנים וספרו אותם כל הזמן כדי לוודא שלא ברחו. רבים מהכלואים נהרגו על ידי אותם גרמנים ורק חלק קטן שרדו. לכן המורה אמרה שהמספר הוא סימן לגבורתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה