"וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן"

12 חודש לפטירת אסתר דינה הררי ז"ל 

 "וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן"  (משלי פרק ג' פסוק ל"ד) 

נכתב על המצבה של אהובתנו אסתי. הפסוק נבחר כמחווה לתכונת הענווה שאפיינה את אסתי שלנו. הפסוק לקוחה מפרק שעוסק  בחובה שלנו לנצל את ימינו ללימוד תורה ולקיום מצוות. מפציר בנו לזכור את המעשים הטובים שעשו לנו, לשמור על קשר עם ה' בכל מצב, גם כשיש תבונה וחכמה, (אך לא בביטחון מופרז)  גם כשיש עושר, ואף כאשר יש צרות, כי לימוד החכמה (תורה) - ההשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך, הלימוד צריך להיות מכוון למטרה מעשית - יצירה ובניה. הפרק ממשיך ונוגע בעצות לגבי יחסים בין אדם לחברו ולבסוף מראה לנו מדוע אין טעם לקנא באנשים שדרכיהם מקולקלות.

אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן

מה משמעות ענווה בספר משלי (ובכלל) ולמה זה תכונה רצויה?

במשלי פרק כ"ב  פסוק ד כתוב על תכונות רצויות:

עֵקֶב עֲנָוָה  -  יִרְאַת יְהוָה, עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים

עקב (סוף ואחרית) הענוה היא יראת ה', כלומר: הענוה תסבב היראה, כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בלבו יראת הרוממות, וימצא עושר וכבוד וחיים. (מצודות)

או במילים אחרות:

בעקבות מידת הענוה כלפי אנשים אחרים, זוכים גם לענוה כלפי ה' וממנה ליראת ה'; ובזכות הענוה ויראת ה', נותן לו ה' עושר וכבוד וחיים.

סופו של ספר משלי הוא השיר המוכר לנו מלילות שבת "אשת חיל" פרק שאמרנו גם בלוויית אסתי שלנו. חשבתי בזמנו שאומרים את הפרק כי באופן כללי זה מתאים לצטט דברים טובים על אישה ואיפה יש תיאור יותר מחמיא מאשר ב'אשת חיל'? מן סופר וומן כזאת שעושה את הככככל.

אבל יש רמזים בתוך הפסוקים עצמם שהשיר הוא מיועד להספיד משהיא.

"גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה"

"ותשחק ליום אחרון.

מדרש תנחומא מייחסת את הפרק להספד של אברהם אבינו את שרה אשתו בבואו לקבור אותה בחברון.

רש"י מתיחס בפירושו על הפסוק  צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל:

צופיה – היא בביתה נותנת לב על צורכי בני ביתה, איך ינהגו באמת וצניעות

כל זה מחזיר אותנו לענוה  של פרק ג' שם מצאנו פירוש של ר' יוסף קמחי שמוסיף ואומר:

"עקב ענוה יראת ה' – ומה שכר הענוה ויראת ה' – עושר שלא ישיגנו רש, וכבוד שאין עמו קלון, וחיים שאין סופן מוות." (מה שכמובן עלול לגרום לנו להרהר כאשר אנחנו נזכרים באסתי שלכה לעולמה בגיל כל כך צעיר ושהותירה אחריה ילדים צעירים ובעל מסור ואוהב)  אבל הוא מוסיף מיד "וכל זה לעולם הבא"

כל שנותר לנו הוא להתפלל שבזכות הענוה ויראת ה' שלה היא זוכה לחיים טובים בעולם הבא. ובהמשך לפסוקים שקר החן והבל היופי נוכל לפרש שעכשיו כאשר אין ערך לתארים הפיזים האלה יראת ה' של אסתי עומדת לזכות בעולם הבא ובשערי השמיים מעשיה.